בנם של זינאידה ולאוניד. נולד ביום י"ז בניסן תשנ"ט (3.4.1999) בנשר. אח לשון.

רונן גדל והתחנך בנשר. למד בבית ספר יסודי ותיכון בעירו, היה ילד שמח וחיובי.

בתקופת נעוריו פיתח רונן עניין בספורט ובמיוחד אהב לשחק טניס שולחן - פינג פונג. אהב גם לשחק כדורגל עם חבריו, אהב לרקוד במסיבות ורק להשתולל וליהנות מהחיים. הרבה לחייך והיה חבר נאמן, עמד לצד מי שהיה זקוק לעזרה ונרתם בנדיבות לסייע בכל דרך אפשרית.

לאחר סיום לימודי התיכון, התגייס לצה"ל לשירות סדיר. שירת כלוחם בחיל התותחנים, וסיים את שירותו בהצלחה.

כשהשתחרר התקבל ללימודי הנדסה אזרחית בטכניון - המכון הטכנולוגי לישראל בחיפה, והיה סטודנט מצטיין.

רונן היה חרוץ מאוד ובמקביל ללימודיו, עבד עם אביו בעבודות הנדסה והיה יד ימינו. הוא עבד גם במעבדת "מגמה", שם רכש ניסיון מקצועי נוסף והתקדם בתפקידו. בנוסף, למד וסיים בהצלחה קורס שופטי כדורגל.

חבריו וקרוביו של רונן ראו בו צעיר שאפתן שעתיד מבטיח לפניו. הוא היה בשלבים מתקדמים של תכנון חייו העתידיים ועמד לפני רכישת דירה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, השבעה באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים - יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

יום לאחר פרוץ המלחמה, ב-8.10.2023 גויס רונן למילואים ושירת בחיל התותחנים. מאז יום שבעה באוקטובר חש תחושה עמוקה של שליחות וחובה אישית להגן על המולדת ועל אזרחי ישראל. הוא אמר: "כל עוד החברה שלי הולכים למילואים - אני הולך ואני איתם". הוא שירת כמפקד צוות בגדוד 9205 בחטיבת האש (454), בבסיס מצודת יהודה בדרום הר חברון.

רונן שירת כלוחם וכמפקד מוביל והיה דמות מרכזית ומוערכת בסוללה ובגדוד. הוא היה מחובר לכל אחד מחבריו, ידע לדאוג לכל לוחם ולהעניק תחושת ביטחון ושייכות.

החיוך המתמיד שלו, שמחת החיים, החברותיות, האכפתיות העמוקה, המקצועיות הרבה, המשימתיות והרצון העז לעזור לכל מי שנקלע בדרכו אפיינו אותו והפכו אותו לדמות אהובה ומוערכת. פקודיו וחבריו העריכו את מסירותו ואת תרומתו הייחודית ליחידה.

רב-סמל ראשון רונן פורטנוי נפל בעת מילוי תפקידו במהלך המלחמה ביום כ"ב באדר תשפ"ה (22.3.2025). בן עשרים וחמש בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים ואח

שון, אחיו הקטן של רונן, ספד לו: "אח גדול, כמה אתה חסר לי. ביום שהודיעו לי שהלכת התחלתי לחשוב שזה עוד בדיחה שלך, שאתה ליד הדלת עושה צחוק מאיתנו, אבל זה לא קרה. שברת את הלב לכל כך הרבה אנשים שאהבו אותך. מאות שלחו לי הודעות לספר מי היית בשבילם. היית אח זהב, אח שהייתי מאחל לכל אחד.

אני אדאג להנציח אותך בכל מקום ולספר איזה בן אדם היית, עשית יותר מ-300 ימי מילואים בעזה לבנון ויהודה ושומרון. תודה על מה שהיית בשבילי. אוהב המון".

רונן מונצח בבית יד לבנים בעירו נשר, ובאתר ההנצחה לחללי חיל התותחנים בזכרון יעקב.